הזדמנות למבינים בלבד!

לפעמים צריך להבין בתחומים אחרים לגמרי, כדי לבצע עסקת נדל"ן כדאית במיוחד

סיור רדף סיור, אך בכל נכס שהוצג בפניה, ללא יוצא מן הכלל, מצאה הדוקטור להיסטוריה ולאנתרופולוגיה פגמים רבים, טענה בעקביות כי המחיר הנדרש מוגזם עד מופרך ונהגה בהתנשאות מזלזלת, הן בבעלי הנכסים והן בסוכני המשרד.
לאור התנהלותה פיתחו הסוכנים במשרד תיאוריה שאין כלל בכוונתה לרכוש נכס ביפו, אלא לנצל אותנו לסיורים לימודיים חינם אין כסף.
בעלה הפרופסור, שתמיד היה עסוק בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי הארץ, נהג להתקשר ולרטון באוזניי מדוע איננו מצליחים למצוא עבורם נכס מתאים ביעילות הנדרשת.

הפרופסור נהנה לסנוט בי ולטעון שעל אף שאינם בעלי ממון, הרי הם עשירים בהשכלה ובידע, "ואילו אתם", חזר אמר, "טובים בעיקר בפרסום קלישאות: ‘בהזדמנות', ‘למבינים בלבד', ‘מציאה חד פעמית'".

יום אחד דרשה הדוקטור לבקר בהתראה קצרה בנכס ביפו העתיקה.
במהלך הסיור בנכס הביעה זעזוע ממצב הקירות ומהרטיבות שניכרה בהם, הצליפה בלשונה המושחזת בתכנון הפנימי "המטופש", והקפידה לציין בקולי קולות כי המחיר הנדרש מופרך.

אלא שבעל הנכס, צייר מבוגר וחביב שזמנו בידו, נראה דווקא משועשע מהתנהגותה הבוטה והזמין אותנו להירגע על כוס קפה אל מול הים.
הוא הפליג בסיפורי שנות ה-60 העליזות ביפו העתיקה, מעוז הבוהמה התל-אביבית דאז, ובצחוק מתגלגל תיאר כיצד במהלך אחד השיפוצים בדירתו ניצלה חברתו לחיים בנס, כאשר ללא אזהרה נפערה הרצפה תחתיה והיא נפלה לתוך חלל גדול שנחבא מתחת לדירה.

לאלה שאינם מכירים נספר כי יפו העתיקה בנויה על תל היסטורי בן כ-5,000 שנה וכאשר שופצה, במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, התגלו לא מעט חדרים ואף דירות שלמות בבנייה עתיקה, ספונים תחת המבנים המשתפצים. בעלי הבתים סיפחו אותם בשמחה, ולעתים זכו אף להכפיל את גודל הנכס המקורי.
אלא שמארחינו החביב היה ונותר איש צנוע, החליט שאינו זקוק לשטח נוסף ולפיכך חסם את הכניסה אל המרתף המסתורי.
הדוקטור הקשיבה בעניין רב וביקשה להציץ במרתף הנטוש. הצייר הזיז שידה, גלל לאטו שטיח רקום וממש כמו בסרטים, חשף מכסה עץ מלבני גדול, שניאות להיפתח רק בסיוע לום ברזל גדול ובמאמץ משותף של שנינו.
גל אוויר טחוב ומעופש עלה מן הבור החשוך ונשאב לאטו אל הים שנשקף מחלונות הדירה.

הדוקטור ביקשה פנס, ירדה על ברכיה והאירה ארוכות מטה, מהמהמת לעצמה. לאחר מכן יצאה למרפסת ושוחחה ממושכות בטלפון. כשחזרה הפכה את עורה, חייכה אלינו כשכולה נופת צופים, ביקשה בחביבות בלתי אופיינית שנמתין לבעלה והתיישבה לפטפט.
לא חלפה שעה והפרופסור הגיע היישר מיום חפירות בירושלים, לבוש בבגדי חאקי ונעלי עבודה, המהם כמה מלות נימוסים, ערך כלאחר יד סיור בנכס וירד מיד אל הבור, חמוש בפנס ראש ותיק כלים מקצועי שהביא עמו.

לאחר מכן התיישבו בני הזוג מיד למשא ומתן, ובניגוד לצפוי גילו גמישות מירבית בתנאי החוזה, כמעט לא התווכחו על המחיר המבוקש ותוך זמן קצר להפליא סוכמו התנאים כולם.

במשך חודשים לאחר מכן הגיעו פועלים למבנה, עבדו תחת השגחתם הצמודה של השניים, בעוד שאף אדם אחר לא הורשה לדרוך במקום.
פחות משנה מאוחר יותר התקשר אלי הפרופסור וביקש לשוב ולמכור את הנכס. בביקור נוכחתי כי הדירה שופצה קלות, אך ניכר היה כי בני הזוג מעולם לא עברו לגור בה. המרתף נאטם כולו בבטון "לצורכי בטיחות", הסביר לי הפרופסור.
הנכס נמכר במהרה במחיר זהה כמעט לסכום הרכישה המקורי, ואנו נפגשנו לחתימת חוזה המכר. בפגישה נודע לי כי השניים עברו להתגורר באחוזה גדולה באזור הצפון.

כשנפרדנו ביציאה, בחניית בניין המשרדים, לא יכולתי יותר לשלוט בסקרנותי הבוערת: "היה משהו מיוחד במרתף של הדירה?", שאלתי את הפרופסור, להוט לבסס את התיאוריה שנבנתה בראשי.
הוא הביט בי, זורח כולו, כאילו התשובה מוכנה עמו זה מכבר ורק חיכתה לרגע הנכון: "זו היתה הזדמנות למבינים בלבד", השיב תוך שהוא מטעים כל מלה.

לא רשומים עדיין לניוזלטר? לחצו כאן

לארכיון כל הניוזלטרים שנשלחו - לחצו כאן