על החיים בדו קיום בעיר מעורבת ומה קורה כשמשפט פשוט הופך לטעון, עקב אי הבנה פעוטה
לפני שנים רבות, בשטח ריק בו הוקם בהמשך מתחם העוגן (הצמוד לשכונה המרונית מדרום), נערך לתושבי יפו ושכונת עג`מי כנס, לקראת הבחירות לעיריית תל אביב.
כמובן שבמסגרת הנאומים הרחיבו ודיברו על יחסי שכנות בין יהודים לערבים, על מגורים משותפים, ועל כך שאין לאפשר אפליה כנגד תושבים ערבים.
לאחר שהסתיים הדיון, הגיע שלב השאלות.
אחד הנוכחים, שניכר היה עליו שאין הוא מורגל לשאת דברים בפני קהל, קם וביקש לומר דבר מה.
המבוכה והקושי להתבטא ניכרו היטב על פניו, אלא שהמילים בערו בתוכו: "בבנק בשדרות ירושלים יש שלט על החלון" אמר בקול רועד מהתרגשות וזעם "וכתוב בו שנותנים הלוואות רק ליהודים".
רחש עבר בקהל. "לא יכול להיות" אמרו הכל בפליאה, אך האיש בשלו: "כתוב על השלט שבבנק הזה לא נותנים משכנתא לָעֲרָבִים" התעקש.
הס הושלך בקהל, מבטי אי אמון ופליאה התערבבו זה בזה. האמנם לכך הגיעו הדברים?
ואז קפץ אחד, צחק וקרא: "משכנתא ללא עֲרֵבִים, זה מה שהיה כתוב בשלט שראית, לא - ללא עַרָבִים".
גל צחוק גדול אסף ושטף את הקהל כולו. חדי האוזן יכלו להבחין באנחת רווחה משותפת בין קולות הצהלה.
אז רק נזכיר כאן, שאם אתם מתעניינים בדירה למכירה ביפו, נוכל גם להמליץ עבורכם על יועץ משכנתאות, הן לערבים והן ליהודים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה