חליפה ושלושה חודשים במזומן

מה קורה כשהכל זורם חלק ובלי אף בעיה בהתחלה, ואז - יוצא המרצע מן השק

כבר בטלפון נשמע רפי (שם בדוי) כאדם נחמד מאד, זורם כזה. 
הוא התהדר בשם משפחה ממלכתי במיוחד, שהארץ כולה משופעת ברחובות, כיכרות ובנייני ציבור בשם זה, אישה שקטה וחיוך רחב. 
רפי ואשתו היו בעלי עסק לתפירת עילית לנשות החברה הגבוהה. הוא התעניין בשכירת החנות בכיכר המדינה, עליה ראה את השלט "להשכרה" שלנו. בפגישה הראשונה הוא אפילו הבטיח לפנק אותי בחליפת אומן מעשה ידיו, אם אשיג לו את ההנחה הקטנה שביקש.

לקח לו שתי דקות להחליט שהוא לוקח את המקום, חצי שעה לנהל מו"מ עם בא כוח בעל הנכס – עורך דין מכובד שייצג את הבעלים - תושב חו"ל, ועוד יום אחד לסגור הסכם ולחתום על חוזה השכירות.
את שלושת החודשים הראשונים שילם רפי במעמד חתימת החוזה במזומן, השאיר צ'קים לשאר התקופה, ובעוד אשתו מודדת לי את אורך השרוולים ברוב טקס, מזג לעצמו דרינק קטן וחייך.
דמיינתי את עצמי בחליפה המהודרת, אך תפירתה התעכבה שוב ושוב, חודש אחרי חודש. 
ההבנה שאני והחליפה החדשה שלי כבר לא ניפגש לעולם נחתה עלי, כאשר עם תום שלושת חודשי השכירות הראשונים התקשר עורך הדין לבשר לי שהצ'קים לשכר הדירה החלו לחזור מהבנק.

רפי הצליח למרוח את עורך הדין במשך החודש הראשון, בטענות מטענות שונות, ולאחר מכן הפך את עורו והחל במלחמת התשה מיומנת. כאשר פנה עורך הדין להוצאה לפועל, טען רפי כי שילם במזומן ובא כוח המשכיר מתנכל לו. הוא הכיר את כל סדקים והדרכים העקלקלות, פנה לבית המשפט בטענות שווא על ימין ועל שמאל, וכך צלח שנה תמימה בחנות. 
גם עורך הדין לא ישב בחיבוק ידיים, ומדי פעם היו אנשי ההוצאה לפועל מגיעים לחנות ויוצאים ממנה בידיים עמוסות כל טוב.
לאחר שכל חשבונות הבנק של רפי, אשתו ושלושת ילדיהם עוקלו ונחסמו, נאלץ הזוג הנוצץ לפנות את החנות ואני קיבלתי את המפתחות לצורך השכרה חוזרת.
דלת הזכוכית וחלון הראווה היו מכוסים בעיתונים שהודבקו בפנים החנות, וכשפתחתי את הדלת לראשונה, חשכו עיניי. לפני עזיבתו לקח רפי פטיש גדול והרס כל מילימטר בחנות – קירות, חרסינה, חשמל, אסלה, רצפה – דבר לא נותר שלם או בר תיקון. אבק ואפר.

כחצי שנה מאוחר יותר חלפתי ברחוב דיזנגוף, וראיתי חנות באותו השם ובתוכה האישה. על המרפסת מעל היה תלוי שלט, שפרסם דירות להשכרה בבניין זה.
התקשרתי ושאלתי אם המפרסם הינו במקרה גם בעל החנות ואכן כך היה, וראו זה פלא: בדיוק בתום שלושה חודשים ממועד הכניסה הצ'קים של רפי חזרו ומאז אינו משלם.
סיפרתי לו במה דברים אמורים והפניתי אותו לעורכי הדין שהצליחו לפנות אותו מכיכר המדינה, כשאני מאחל לו בהצלחה בקרב הקשה העומד לפניו.

חלפו עוד מספר שנים, והנה מתקשר אלי בעל דירה חדשה ויפה ביפו לבקש את עצתי - הדייר הטרי שלו הפסיק לשלם ולכן בכוונתו לתבוע אותו ולדרוש פינוי מיידי של הדירה. שאלתי מי הדייר, והופה: שם ממלכתי, אופנת עילית, חיוך גדול, שלושה חודשים במזומן ולאחריהם נאדה... כן, כן, רפי הגיע ליפו!
ישבנו למועצת מלחמה. מסתבר שרפי רמז שהוא מעוניין לעזוב, בלי לשלם את החוב הלא גדול מדי שהצטבר. 
בעל הדירה, לאחר שקיבל סקירה מקיפה על הרזומה של הכוכב ופרוגנוזה משוערת לגבי מה שמחכה לו, החליט לנטוש את הגישה התקפית, והצליח בתוך חודש אחד להיפרד מהצרה שהשתכנה בדירה בנזקים סבירים, יחסית לנפשות הפועלות. 
אז אם אתם בעלי נכס, והגיע אליכם לקוח שרוצה לשכור, לשלם שלושה חודשים במזומן ולתפור לכם חליפה, קחו בחשבון שזה יהיה פריט הביגוד היקר ביותר שרכשתם, ושלא יגיע למלתחה שלכם לעולם.